לא רוצה לדוג אותך ברשת, לא לקבל עלייך המלצה מאפליקציה, לא רוצה להכיר אותך במועדון, או במסיבה גדולה, עם כל המי ומי ומה...

היום, בחלוף כשנה ממי שהיתה פרידתי מאישתי, עלתה בי ההבנה כי כל מכתבי האהבה שכתבתי לה אי פעם נכתבו לאחת שהיא לא היתה בשבילי, או אולי למי שהיא היתה פעם...

בארון הבגדים שלי אני תמיד משאיר קצת מקום פנוי, ממש כמו הפינה הפנויה שיש לי בלב...

לא שברת לי את הלב, רק לקחת חתיכת מהפאזל, שהרכיב את תמונת חיי היפה.על חתיכת הפאזל שלקחת הופיעה דמותך, ועכשיו בתמונה יש חור. אך בקרוב תופיע מישהי חדשה...

בואי נחליט להיות תמימים, כאילו אף פעם לא שיקרו לנו, נביט אחד בשני כאילו מעולם לא שברו לנו הלב, כאילו לא נכוונו, ולא נשרפנו, ולא בגדו בנו, לא זרקו אותנו, ולא גנבו לנו את החלומות...

בכל פעם כשמתחילה האזעקה וכל האנשים ברחוב מתחילים לרוץ ולחפש מחסה בטוח מפני הטילים, מר אגמוני נעמד על מקומו, מרים את ידיו לשמיים וצועק...

הבכתי אותך אבל המשכת להביט בי את מארץ האוהבים ושם הפחד לא משחק תפקיד לפעמים זה נראה שרק אני חושב אחרת...

שעות אחר הצהריים. ביום קיץ חמים שכזה. את מחכה לי בחוף בשעה הזו שהשמש מתחילה לצנוח לים והכל נצבע בזהב...

כשהסטונס ניגנו בהופעה את "Paint it black", הידיים שלי היו מושטות מעלה באוויר. שלושת חברי ואני, יחד עם עשרות האלפים שבפארק, קופצים באוויר בטירוף, גופי נע לפי הקצב...

ככל שאני מתבגר וצובר נסיון חיים אני מבין יותר ויותר את המשמעות של להיות אדם ראוי. של להיות חבר טוב, אח טוב, בן טוב, אבא טוב, בן זוג טוב....

הכרנו, יצאנו לשתות, שפתותינו נפגשו, נסענו לצפון, הלכנו לישון, התאהבנו, רצינו לגעת, עשינו אהבה...

רק לפני 24 שעות הייתי עדיין בבית, מתהפך מתחת לפוך הרך ונצמד אל גופה של דנית כמו כפית לדבש, ממלא את הריאות שלי בריח המתוק של שיערה....

שיחה עם אקס/ית שבועיים אחרי פרידה...

אחרי שהלכת מכאן, באמת... באמת שרציתי לצאת ולרוץ אחרייך. אבל הרוח... הרוח היתה כל כך חזקה...

החיים מלמדים אותך שלא משנה כמה גדולה היתה האהבה שלך, כמה הבטחות שמעת וכמה חלומות חלמתם יחד כמה שירי אהבה כתבת לה...

מאז שזה נגמר את מהלכת בעולם מרגישה בודדה לא משנה כמה צבע שמה על עצמך את מרגישה אפורה....

פתוח פרק חדש בחיים. יש שמכנים זאת להפוך דף ולא סתם! כי כמו במחברת גם בחיים כשהופכים דף...

בעולם מוטרף אהיה לך אי של שפיות. בעולם שסוגר עלייך אהיה רוח מתחת לכנפייך...

בין ריסון ציפיות לאופטימיות לא מנומקת אתה כבול לנדנדה מוטרפת בפארק התמימות של הילד שהיית. לאורך זיכרון תחנות חייך......

איזה סיוט! הלכתי לי ברחוב הבוקר, פתאום שמעתי- "הנה ההוא מהבלוג!" - מישהי שאני לא מכיר לוחשת בהתלהבות לשתי החברות שלה. היא צעדה לכיווני בנחישות ושאלה אם אפשר להצטלם. די התפלאתי כי זו היתה פעם ראשונה שלי אי פעם...

מצליח לחמוק מעוצמות הרגש. אורב בדריכות לריגוש הבא כמו חיה לטרף. מסרב להתמודד עם כל מה שקשה. מכור לטעויות ורודף סערות ללא הרף...

אהבה אינה עומדת על דבר. היא לא יושבת וגם לא תלויה. אהבה, או שהיא קיימת או שלא. אי אפשר להסביר או להגדיר אותה. היא מורכבת ושונה בכל פעם....

שוב חלום הבלהות הזה... דניאל קוראת בשמי ואני קורא בשמה, אבל ים גדול וסוער מאיים להטביע אותנו, ומפריד בינינו בלילה של ירח מלא....

ברירת המחדל מעולם לא היתה ברירה, כי... הפער בין המצוי לרצוי רק מתרחב בי. לא משחק משחקים אין חוקים כאן. יש פעולות, יש תגובות ויש מעט זמן ...

כשהבטתי בעינייה לראשונה ראיתי בעיני רוחי את כל חייה פרוסים לרגלי כמו נוף הנשקף מהר ביום בהיר ראיתי מהיכן היא באה ואת כל הדרך שהיא עשתה ...

לאחרונה היא היתה זהירה. המילים שהיא קנתה עלו לה ביוקר .ההבטחות שקיבלה הגיעו ריקות .אז היא הפסיקה לצפות שמשהו טוב יקרה...