אחרי שהלכת מכאן, באמת... באמת שרציתי לצאת ולרוץ אחרייך. אבל הרוח... הרוח היתה כל כך חזקה...

עזבתי חוף מבטחים בכדי למצוא את עצמי מחדש. גיליתי כל כך הרבה דברים שלא ידעתי שיש בי...

לא שברת לי את הלב, רק לקחת חתיכת מהפאזל, שהרכיב את תמונת חיי היפה.על חתיכת הפאזל שלקחת הופיעה דמותך, ועכשיו בתמונה יש חור. אך בקרוב תופיע מישהי חדשה...

אני זוכר את טקסי יום השואה כילד בבית הספר היסודי. אני עומד שם, ילד קטן שעל כתפיו מניחים בעדינות את כובד הסיפור ההיסטורי הנוראי ביותר שעם כלשהו חווה אי פעם...