מקום בארון, מקום בלב
בארון הבגדים שלי
אני תמיד משאיר קצת מקום פנוי
ממש כמו הפינה הפנויה שיש לי בלב
לא מקום גדול
לא קטן
מספיק מקום
שמתאים להתחלה
בשביל כותונת, שמלה
ועוד כמה פריטים שלה.
בכל פעם שאני פותח את הארון
אני רואה את המדף הריק,
וזה מזכיר לי את המקום ההוא בתוך הלב שלי
ששמור רק לה.
לא לאחת שתבוא רק ללילה
וגם לא לשניים,
מישהי שתישאר מספיק זמן,
כדי למלא את המקום ששמור לה בארון
וגם את זה שיש לי בלב.
מישהי חדשה
שעוד לא נכנסה לחיי
שאיני יודע את שמה
או איך היא נראית
או מישהי שצריכה לחזור
ופשוט עוד לא החליטה
מתי ואם כדאי באמת.
אולי היא אפילו בדרך אלי
ובכלל אינה מודעת,
או מחפשת בדיוק
מישהו ממש כמוני
כל כמה ימים אני מנגב במטלית את המדף
משכבת אבק דקיקה עד בלתי נראית
כדי שיהיה לה נקי
ומוכן לכשתבוא.
כך זה מזכיר לי
שהלב שלי עדיין פנוי
שאני עדיין לא שלם
ושעדיין לא הפסקתי להאמין,
לחכות לה שתבוא
שתיכנס לי ללב ולארון
ותמלא את החסר.
וכן אני יודע,
אתם לא צריכים לספר לי
שזו שלמענה אני שומר את המדף הפנוי
יבוא היום ותשתלט לי על כל הארון.
כי כזה אני וככה זה תמיד,
כשמישהי מצליחה להיכנס לי ללב
בסוף אני נותן את כולו.
